מהי אילמות סלקטיבית?
מאפיינים ומידע כללי

[ הגדרות ]

מאפיניה של האילמות הסלקטיבית הוגדרו בשנת 1994, ואלו הם:
1. אילמות המופיעה במצבים חברתיים מסויימים לעומת דיבור תקין במצבים אחרים.
2. האילמות מפריעה לתיפקוד בלימודים, בחברה או בפעילויות אחרות.
3. האילמות נמשכת יותר מחודש אחד.
4. האילמות אינה מופיעה בעקבות חוסר ידע של השפה או מבעיות שפתיות כגון גימגום.
5. האילמות אינה נקשרת להפרעות התפתחותיות או תקשוריות אחרות כגון אוטיזם או סכיזופרניה.

[ מידע כללי]

אילמות סלקטיבית ( סלקטיב מוטיזם ) היא הפרעה התנהגותית / רגשית של גיל הילדות המתאפיינת בחוסר דיבור במצבים מסויימים כאשר במצבים אחרים, לרב בבית, מופיע דיבור תקין.
קראו כאן על מאפיינים נוספים של אילמות סלקטיבית

ביותר מ 90% מהמקרים של ילדים הסובלים מאילמות סלקטיבית מופיעים גם סממנים לחרדה חברתית ולכן מקובל להתייחס לאילמות הסלקטיבית כהפרעה חרדתית. בעת המצאות במצבים מעוררי חרדה, המוח מפרש זאת כמצב סכנה ומגיב, מבחינה ביוכימית, בהתאם. כלפי חוץ יפגינו הילדים קשת התנהגויות חרדתיות: תנועות גוף נוקשות, הבעות פנים קפואות, המנעות ממגע עיניים, רתיעה ממגע גופני והמנעות מפעילות קבוצתית.

הגורם להופעת האילמות הסלקטיבית אינו ידוע. לרב זוהי הפרעה מולדת, למרות שבדר"כ האילמות המוחלטת מופיעה בגיל מאוחר יותר (ראו בהמשך). קשיים בוויסות או עיבוד החושי מופיעים במרבית הילדים עם אילמות סלקטיבית ונחשבים לרב לגורם להופעתה (עולם מאיים מבחינת הגרייה החושית מביא להסתגרות והמנעות).

הגיל הממוצע בו מתחילה האילמות עצמה עומד על שלוש וחודשיים. מרבית הילדים מציגים סממנים מוקדמים עוד בגילאים מוקדמים יותר, בין היתר: דיבור בקול חלוש, מיעוט בשימוש במילים, חזרה על מילים וביטויים וגימגום. כתינוקות הם יכולים לפתח חרדות נטישה ותלות מוגברת בהורים, לרב באם, חרדת זרים קיצונית, רתיעה ממגע והפרעות שינה.

תקופת האילמות נמשכת בממוצע בין שלוש לחמש שנים. לעיתים האילמות אינה נעלמת באופן מוחלט. ישנן עדויות של אנשים, שסבלו מאילמות סלקטיבית בילדותם, וגם כבוגרים חווים קשיים משמעותיים ביצירת תקשורת מילולית. מכיוון שהאילמות הסלקטיבית נקשרת באופן מובהק לחרדה חברתית, הרי שזו יכולה ללוות את האדם כל חייו במידה ולא יטופל.

האילמות הסלקטיבית אובחנה לראשונה בשנת 1877 על ידי פסיכיאטר גרמני בשם Kussmaul.

בעבר נקראה ההפרעה אילמות אלקטיבית (elective mutism - אילמות מתוך בחירה) וזאת משום שהיא נחשבה לאילמות רצונית. כיום ידוע שילדים הסובלים מכך אינם נמנעים מדיבור בשל חוסר רצון אלא בשל חוסר יכולת נפשית ולכן ב 1994 שונה השם ל- אילמות סלקטיבית (selective mutism - אילמות בררנית).

מספר הילדים שסובל מאילמות סלקטיבית עומד על כאחוז אחד מכלל הילדים. זהו מספר משוער משום שרבים אינם מאובחנים או מטופלים ונתפסים כילדים בעלי ביישנות יתר. מספר רב של ילדים מאובחנים באופן לקוי כסובלים מהפרעות תקשורתיות.

ההפרעה אופיינית יותר לבנות מאשר לבנים.

מחקרים מוכיחים כי ישנו בסיס גנטי לאילמות הסלקטיבית וכי לרב קיימת הסטוריה משפחתית של הפרעות חרדה או אחרות.

ePlace עיצוב אתרים | בניית אתרים © 2009, כל הזכויות שמורות